שם מדעי: מרווה ריחנית- Salvia dominica, מרווה משולשת- Salvia fruticosa, מרוות ירושלים- Salvia hierosolymitana, קורנית מקורקפת- Coridothymus capitatus

המרווה, צמח ממשפחת השפתניים, היא אחד מצמחי המרפא העתיקים והנפוצים בישראל.

למרווה מיוחסות סגולות ריפוי של כל מכאוב כמעט, ומשתמשים בה הן לתיבול מאכלים ומשקאות חמים והן כתוסף תזונה, בשל היותה מקור לחומצות אמינו חיוניות. צבע פריחתה של המרווה משתנה לפי הסוגים השונים, והוא נע בין צבע לבן לסגול.

הקורנית (הידועה גם בשם “טימין”) היא שיח תבלין ירוק בעל צמיחה צפופה, פריחה ורודה-סגולה וריח עז המזכיר ריח זעתר. הקורנית עשירה בברזל ומשתמשים בה הן לבישול והן כצמח מרפא ברפואה העממית.

לא ניתן להפריד בין דבש מפרחי מרווה לבין דבש מפרחי קורנית מכיוון שבישראל שני הצמחים פורחים בסמיכות זה לזה ובאותם מועדים והדבורים אוספות צוף מפרחיהם במקביל.

מועדי הפריחה: מאי-יוני.

אזורי מירעה: הרי ירושלים בואך נחל כיסלון.

מועד רדיית הדבש: סוף חודש יוני- תחילת יולי.

צבע הדבש: צהוב בהיר.

טעם הדבש: עדין.